מוסך חורשים -יהודה בע"מ נ' בן עמי שאול גינון והשקייה בע"מ ואח'

החלטה

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית

1.בפני בקשת הנתבעים 2-3, (להלן:"המבקשים") להורות על סילוק התובענה כנגדם באופן אישי, זאת מחמת שאין כתב התביעה מראה עילת תביעה כנגדם או יריבות כלשהי בינם לבין התובעת (להלן:"המשיבה").

2.המשיבה הגישה תובענה כספית כנגד המבקשים וחברת בן עמי שאול גינון והשקיה בע"מ (להלן:"החברה").

בכתב התביעה נכתב בין היתר, כי המבקשים הינם מנהלים בחברה ובעלי מניות בה.

3.בכתב התביעה נטען כי, "נתבעים 2-3 נכללים כנתבעים מכח הקבוע בהוראות החיקוק בסעיף 6 לחוק החברות..... מאחר והתקיים כאן מעשה שיטתי של הונאה של התובעת ע"י נתבעים 2-3 וקיפוח זכויותיהם כנושים הכל במודע ובמזיד, ומשכך הרי התקיים במקרה זה הקבוע בסעיף 6 לחוק. על כן מתבקש כב' ביהמ"ש ליתן את כל הסעדים המצויים בסעיף זה, באין האמור" (ר' סעיף 5).

4.בכתב התביעה גופו ובפרק העובדות מצוין בין היתר כי במהלך חודשים יוני – ספטמבר 2008 סיפקה התובעת לנתבעים שירותי תיקון והחלפת חלקים לרכבים השייכים להם (ר' העתקי החשבוניות שצורפו כנספח א'), כי בכל פעם הנתבעים צרכו בצורה שותפת שירותים מהמשיבה בתיקון רכבים ובהחלפת פרטים מכניים, וכי בגין העבודות שביצעה המשיבה ברכבי הנתבעים הוצאו לה חשבוניות מס שהחוב המצטבר בהן הינו 31,045 ₪ (ר' טבלת החישוב שצורפה).

5.לדברי המשיבה היא פנתה לנתבעים בדרישות רבות בכתב ובע"פ אך דרישות אלה לא נענו (ר' נספח ב').

6.המבקשים הגישו בקשה לסילוק התובענה כנגדם על הסף וזאת בחוסר עילה והיעדר יריבות. הבקשה נתמכת בתצהיר המבקשים.

בבקשה נטען בין היתר, כי החברה הינה חברה פרטית, המבקשים הינם בעלי מניות בה ומנהליה ואין בסיס כלשהו לחיובם באופן אישי.

לטענת המבקשים, כתב התביעה אינו מפרט עילה כנגדם והתביעה כנגדם נסמכת על שיוך כללי וסתמי המשותף לחברה ולמנהליה כאילו חד הם.

לשיטת המבקשים המשיבה לא הציגה כל בסיס לתביעה האישית כנגדם, כבעלי מניות בחברה, והנטען בסעיף 5 לכתב התביעה בהתייחס אליהם הינו כללי, סתמי ונטען בעלמא.

7.המשיבה בתגובתה לבקשה מציינת בין היתר כי אכן הכלל הרווח בשיטת המשפט הישראלי הינו עקרון הפרדת הישויות, כי שונה הדבר אם ברצון מי מהצדדים להוליך שולל את שותפו להסכם, ואף הפרת חובה לניהול מו"מ בתום לב עשויה להטיל אחריות אישית על האורגן שניהל את המו"מ בשם החברה.

לשיטתה, כתב התביעה נוסח באיפוק רב ובלשון המעטה, המבקשים בחלקות לשון בצורה מחוצפת הוליכו שולל את המשיבה, ובשחצנות הודיעו כי הם יכתיבו את מועדי התשלום, לטענת המשיבה הכללת המבקשים כנתבעים הינה שימוש ראוי לאותה הפקרות בה נהגו המבקשים ומהווה שימוש ראוי והולם בהוראות סעיף 61 (ב) לחוק החוזים, וסעיף 6 לחוק החברות.

המסגרת המשפטית

8.א. גורן, בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהד' 10, מציין כי:

"ההנחייה הכללית שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה". די בכך שקיימת אפשרות קלושה שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה" (שם 172).

ר' גם:ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין פ"ד מ (2) 668, 671.

ע"א 35/83 חסון נ' פלדמן פ"ד ל"ז (4) 721.

9.ב-ע"א 148/77 רוט נ' ישופה פ"ד ל"ג (1) 617 נפסק: